<h1>בית יד להמאירי — הלכ' נט"י שער עשירי</h1>
<h2>דף קו:</h2>
השער העשירי בביאור הדברים הפוסלי' הנטילה מצד גופו כגון חציצה. הנוטל צריך שלא יהא בידיו דבר החוצץ וכל החוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידים לחולי' שכך שנינו בפ' כל הבשר [ק"ו ע"ב] כל החוצץ בטבילה בגוף חוצץ בנטילת ידי' לחולי' ולקדוש ידים ורגלים במקדש ובמס' מקואו' [פ"ט מ"ב] שנינו אלו חוצצי' באדם ר"ל מפני שהם דברי' המתדבקים ביותר גליד שלא על גבי מכה ורטיה שעליה ושרף היבש וגלדי צואה שעל בשרו ובצק שתחת הצפורן והמלמולין ופי' מי שידיו עסוקות בבצק או בטיט או בכיוצא באלו ומולל ידו האחת על חברתה ואותן מלילות עושי' כעין גרגרי' על ידו וטיט היון פי' טיט הבורות וטיט של יוצרי' והוא טיט שמערבי' בגיבול שלו לובן ביצה לתקן סדקים שבכלי חרש וענינים אלו כבר ביארנו ענינם בסוף מסכ' נדה בארוכה ובמה שזכרנו שם בביאור מס' מקואות, ויש מי שאומ' שצואה תחת הצפורן חוצצת וצריך ליזהר להסירה בשעת נטילת ידים ולא יראה כן שהרי בפי' אמרו שם [מ"ד] אלו שאין חוצצי' גליד שעל גבי מכה ושרף הלח ולכלוכי צואה שעל בשרו וצואה שתחת הצפורן וכו' אלמא אפי' בטבילה אינו צריך אלא שעושין כן להחמיר, ויש מי שאו' שלא אמרו כל החוצץ לטבילה חוצץ לנטילת ידים אלא לאוכלי טהרות הא לחולי' לא והילכך בזמן הזה אין אומ' כן והוא שאמרו בתוספ' של מקואות [פ"ו ה"ה] כל החוצץ לכלים חוצץ בנדה ובגר ובעבד משוחרר ובחולי' אינו חוצץ, ולדברי הכל אותן צבעי' שידיהם צבועות אינו חוצץ הואיל ודרכן בכך אינן קפדין וכל שאינו מקפיד עליו אינו חוצץ הא אדם אחר שידיו צבועות אם יש ממשות הצבע עליו חוצץ שהדבר תלוי בהקפדה ומתוך כך יש דברי' חוצצין באשה ולא באדם ויש חוצצי' באדם ולא באשה כמו שהתבאר במס' מקואות ומכאן הורו לנשים שבספרד שצובעות ידיהן לנוי ולקשוט שאינו חוצץ אלא שדברי' אלו לא התבארו בשלמות אלא בהלכות נדה, והוא שאמ' בזבחים [צ"ח ע"ב] רבב שעל גבי בשרו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ וזה מה שראינו לכללו בזה השער.
